יום שישי, 1 בדצמבר 2017

האם האחוזה שנתגלתה בעין יעל היא וילה רומית?


         עין יעל בעמק הרפאים 

    רשומה שביעית

           האם האחוזה בעין יעל היא וילה רומית?

העוקב אחר כתבות של עברו של העתיד יודע שמטרת המחקר היא ללמוד    ל ש   ככל שניתן על המערך החקלאי של עמק רפאים.
 ברשומה הקודמת תיארתי בדיקה ארכאולוגית קצרה שביצענו בעין יעל
 בה נמצא גג של מבנה עתיק קבור מתחת לקרקע של מדרגה חקלאית.
 זו הייתה הפתעה רבתית. אני אוהב הפתעות ובעין יעל זכיתי  
למנה גדושה. אבל לא פיללתי למצוא תוכי, לא סתם תוכי כי אם ציור של   
הציפור משולב ברצפת פסיפס של התקופה הרומית.
העו
עין יעל הפסיפס שהפך אחוזה חקלאית לווילה רומית
ביום החשיפה השתתפו בחפירה קבוצת תלמידי בית ספר, הם הופתעו 
כמוני מהתגלית. מעניין האם יש, בין אלה שהשתתפו, הזוכר את היום
ההוא. אני לא שכחתי.
מציאת רצפת פסיפס רומית הפך את עין יעל מחווה חקלאית לגידולי שלחין
לאחוזה רומית. בשנות השמונים של המאה הקודמת מעט מאוד יישובים
 מתקופה זו היו ידועים. על מנת שנבין את משמעות הממצא יהי עלי לתאר
 אותם בפרטי פרטים.

מה נחשף בחפירות

המבנים הקדומים בעין יעל נבנו על שמונה מדרגות סלע היורדות בשיפוע מתון לכיוון העמק. השרידים שחשפנו נבנו על שלוש המדרגות העליונות
שמתחת לצוק של הר גילו. במדרגה העליונה נבנו מבני המגורים של בעלי האחוזה ובית המעיין. מתחתם עמד בית מרחץ ובסמוך לו אולם קשתות. באותה מדרגה הייתה חצר פתוחה ובצידה מספר חדרים מהם חשפנו רק  
את ראשי הקירות.
במדרגה השלישית עמד בית מרחץ גדול,ממנו ניקינו שלושה חדרים. בהמשך נמצאו שש טרסות חקלאיות. מכיוון שהטרסות היו בשימוש תקופה ארוכה מאוד, נהרסו ונבנו מחדש, לא נותרו בהם חלקים שניתן לייחס לתקופה מסוימת. אומנם נמצא קטע של תעלת השקיה מהתקופה הרומית. 
מרחב המגורים היה מוגן על ידי קיר ממנו נותרו שלושה נדבכים, אלה היו גלוים לפני החפירות. לפני הקיר הייתה טרסה מפולסת הנתמכת על  ידי קיר אנכי. טרסה זו שימשה כרחבה לפני הכניסה למרחב המגורים של הווילה הרומית. 
במבצע החפירות חשפנו שלושה חדרי מגורים, החדר הגדול שימש כחדר אוכל המכונה בלטינית Triclinium בסמוך היו שני חדרים, אחד מהם שימש כחדר שינה והשני מהותו לא התבררה. לחדרים נכנסו דרך מסדרון. שני החדרים והמסדרון היו מרוצפים פסיפס צבעוני. קירות הטריקליניום עוטרו בפרסקו צבעוני ובדמויות מכוירות. במרכז הפסיפס גילינו צינור עופרת ופיה של מזרקה, שברי קערת המזרקה נמצאו פזורים סביב.
במדרגה הבאה עמד בית מרחץ, שניים מחדריו נמצאו שלמים מהרצפה עד לגג. בסמוך לו נמצאו שרידים של אולם מקורה גג בעל תקרת אבן בצורת חבית, מאחוריו היה חצר פתוחה, בצידה המערבי שורת חדרים שמהם חשפנו רק את ראשי הקירות. החצר הייתה מרוצפת רצפת פסיפסים ללא עיטור. 


במדרגה השלישית נחשפו שלושה חדרים של בית מרחץ גדול. לפי דעתי בית מרחץ זה שימש כבית מרחץ ציבורי. רצפת החדר החם הייתה מרוצפת בפסיפס צבעוני אך נהרסה על ידי בנייה מאוחרת. רצפת ההיפוקאוסט רוצפת לבנים, עליה עמדו עמודי חרס עגולים. העמודים החזיקו את רצפת הדר החם. רק שתיים מהם נותרו על הרצפה. 




החדר החם היה קשור לחדר מעוגל שרצפתו עוטרה בפסיפס בדגם של כוכב בעל שישה קצוות, איני יודע מה סימל אצל הרומאים אך בוודאי לא היה סמל יהודי. על הקיר נותרו שרידי פרסקו.


עין יעל בית מרחץ תחתון פסיפס החדר העגול


לאחוזה החקלאית היו לפחות שתי כניסות: המזרחית, דרך סלולה באבנים,רחבה מספיק לאפשר מעבר רוכבים, עגלות ועדרי צאן ובקר. הכניסה המערבית המיועדת להולכי רגל והוליכה לרחבה הרומית. 


חומרי הבנייה

קירות הווילה נבנו אבן גיר מחוזק במלט רומי. הקירות היו מטויחות טיח בצבע ורדרד. הקיר החיצוני של אגף המגורים היה בנוי אבני גזית לא מלוטשות. הגגות כוסו רעפים, ברבים מהם נמצא החותמת של הלגיון הרומי העשירי פרטנסיס.
בבתי המרחץ היו צינורות חרס והקירות היו מכוסים באריחי חרס מלבניים ומשולשים. כל הפריטים האלה נעשו בבית המלאכה של הלגיון העשירי שנמצא בבניני האומה.
שניים מחומרי הבנייה הובאו מהמערב: פלטת השיש שהונחה במרכז פסיפס הטריקליניום ופרק תעלה מגולף גם הוא משיש שלא נמצא באתרו. יש לשאר שצינורות העופרת הובאו מאחד ממרכזי הייצור בספרד.


חפצי הבית

מעל רצפות המבנים, החצר ובתי המרחץ כמעט ולא נמצאו ממצאים. זה אומר שהאחוזה נעזבה בצורה מסודרת כאשר כל חפצי הערך נלקחו. כל שמצאנו היו שברי כלי חרס, וכמה נרות חרס. מעל רצפת הטריקליניום נמצאו מסמרי ברזל שהחזיקו את רעפי הגג.

מתי קמה ומי היו בעלי האחוזה הרומית

תפרוסת המבנים, בתי המרחץ, הפסיפסים, הפרסקו והמזרקה בטריקליניום מסווגים את האחוזה לקטגוריה של וילה רומית כפרית (Villa Rustica) אחוזה כפרית היתה מקובלת בעיקר במערב האימפריה הרומית  במאות הראשונות לספירה. ומכאן נראה סביר שבעלי האחוזה השתייכו לאליטה הרומית שהתיישבה בירושלים.
תחילה נראה לי שהאחוזה קמה לאחר מרד בר כוכבא. בדיקת הפרסקו הראה שקיימות בו שתי שכבות צבע, גם בפסיפסים נראים תיקונים  המצביעים על שימש המבנים בתקופה ארוכה. קבר שנחפר באתר בשנת 1999 העלה ממצאים החל מהמאה הראשונה לספירה. יתכן שהאחוזה נוסדה אחרי המרד הראשון. עד מתי המשיכו להתגורר בה וכיצד נהרסה בפרקים הבאים. 

מזונם של תושבי ירושלים

תושבי ירושלים היהודיים של ימי הבית הראשון קיבלו את עיקר מזונם מאחוזות וחוות חקלאיות שהיו קיימות סביב העיר.לאחר המרד הראשון וביתר שאת לאחר דיכוי מרד בר כוכבא. השלטון הרומי החרים את קרקעות היהודים והושיב במקומם אוכלוסייה אוהדת.
בימי הקיסר אדריאנוס לא רק נחקקו חוקים נגד היהודים כי אם היה ניסיון למחוק את זכרם. לשם כך הקיסר הורה על בנייתה של עיר רומית על חורבות העיר היהודית, להסב את שמה לאליה קפיטולינה ואת שם המחוז לפרובינקיה סיריה פלסטינה  (Syria-Palaestina) פרקים אלה של ההיסטוריה של ארץ ישראל נחקרו ופורסמו במידה רבה, גם ממצאים ארכאולוגים רבים נחשפו  ונחשפים בימים אלו. הרבה פחות ידועים הם קורות האזור הכפרי ותושביו לאחר דיכוי המרידות. חשיפת השרידים של אחוזה רומית בעין יעל מאירה את קורותיו באור חדש. 

הווילה הכפרית באימפריה הרומית 

ווילה כפרית באימפריה הרומית מורכבת מארבע חלקים עיקריים: מבני המגורים של בעלי הנכס, אזור המגורים של עובדים ועבדים, חצר סביבה בתי מלאכה ומחסנים ושדות גידולי החקלאות.
אנשי האליטה הרומית ביקשו להתפאר ממעמדם ועושרם על ידי בניית בית מגורים הראוי, לדעתם, למקומם ביררכיה החברתית. באחוזתם של בעלי המעמד הגבוה היה קיים חדר אוכל מפואר להארחת אורחים, חדר ישיבות לניהול עסקים (Tablinium) ובית מרחץ. חדרי הארחה ובתי המרחץ היו מרוצפים פסיפסים בהם דגמים לקוחים מהפולחן היווני רומי ודגמים       
הנדסיים. קירות החדרים המיועדים לאורחים עוטרו פרסקו צבעוני. 

בעל האחוזה של עין יעל

בעל האחוזה של עין יעל נהג באופן דומה. אומנם חשפנו רק חלק מהמבנים אך מספיק בכדי לסווג אותם כווילה רומית של אישיות רמת מעלה.
על כך מעידים גם הבטים נוספים כמו איכות הבנייה, עד כמה שאני יכול לשפוט, שיטות הבנייה של הווילה  עונים לסטנדרטים הרומיים. עובדה היא שאותם מבנים שלא נהרסו בידי אדם עומדים על תילם לאחר אלף שבע מאות שנה. גם הטריקליניום עמד על תילו עד המאה השישית או השביעית. אחת מרעידות האדמה גלגלה מההר סלעים גדולים שפגעו בגג הרעפים של המבנה וגרמו להרס רב. בתכנית הווילה סימנתי מיקומם של הסלעים.

הרשומה הבאה תוקדש לתאור והערכה של הפסיפסים, הפרסקו ומעט חפצי שיש שחשפנו. יש בהם חומר רב לגבי תארוך המבנים ויחוסו החברתי של הבעלים.
      
שורות אלו נכתבות כמה עשורים לאחר החפירות ועדיין יש מה ללמוד מהממצאים. בשנים האחרונות נמצאו בסביבת עין יעל שרידים של מבנים רומיים. רובם נהרסו עקב עבודות פיתוח, ואם חוקרים וארכאולוגים לא ימהרו הבנייה המועצת סביב ירושלים תמחוק את מעט העדויות שעדיין נותרו.