עין יעל בעמק הרפאים

רשומה שלישית

תרגילי הגיון

למראית עין בניית טרסה היא פעולה פשוטה מאוד: בונים קיר, אבן על אבן, ללא חומר מלכד וממלאים את החלל באדמה. נוכחתי לדעת שהמעשה הפשוט הפריח שטחי טרשים.   

לאחר שנים של מחקר אני יכול להבין מדוע לא ניתן לתארך טררסה. לשם כך יש צורך בלימוד השרידי הפעילות החקלאית כחלק מהנוף התרבותי. 
תצלומי אוויר, מפות טופוגרפיות, . צילומי אוויר מראים שטחי טרסות בארבע  

כיצד בונים טרסה. החומרים הדרושים הם אבן לקירות, חצץ למילוי תחתון חומר למילוי השכבה האמצעית ורובד דק של דשן.
בניית טרסה נעשית בשלבים, תחילה מניחים נדבך או שניים, לאורך כל המשטח המתוכנן. מאחוריו מניחים חצץ, שנותר מחציבת האבנים. עליהם שופכים מילוי. בונים נדבך נוסף וממלאים שוב. על המילוי מפזרים שכבה דקה של דשן. במשק המסורתי את  הדשן מכינים במרחב הפתוח. 

לפני שניגשים לעבודה יש לדאוג לכמות מספקת של אבן, חומר מילוי ודשן.  בכמה מקומות בעמק רפאים ובהרי יהודה קיימות ערימות אבן וחצץ. הן נחשבות לערימות סיקול, רעיון שלדעתי, חסר כל הגיון. הצורך בסיקול קיים באזורים בהם יש אדמה המכילה גם אבנים המפריעים לחרישה. האם במדרונות הרי יהודה היה רובד אדמה שהכיל אבנים? התשובה שלילית, כיסוי האדמה היה דל. 
אם תשימו לב תגלו שקירות מדרגות רבות נבנו מגושים שנותקו או נחצבו מההר בידי אדם. 

 כמילוי יכול לשמש סלע כתוש. נראה לי שזאת הסיבה שמעל לכמה טרסות, שמצאנו בגיא היורד לעין יאלו, במחשוף הסלע מעל לטרסות, נחצבו גומחות קטנות להוצאת חומר למילוי.

                      מעל הטרסה, נחצבה גומחה להוצאת חומר למילוי הטרסה                

סגנון בניית הקירות

בסקר עמק רפאים בדקנו, בכמה מקומות, את סגנון בניית הקירות. חלק מהקירות נעשו ברישול בגיבוב של אבנים שונות. בכמה מהן מצאנו שנבנו בצורה אחידה ושיטתית. מפאת קוצר הזמן לא הצלחנו לסרוק מספיק קירות על מנת לקבוע את זיקתם לתקופה זמן מסוים. ללא ספק המשך בדיקות מזוג זה יוסיף ידע מועיל. 

                           סקר חרום ירושלים  רישומי שטח של סגנון קירות

במקומות רבים בהרי יהודה נמצאו ערימות אבן, שאלתי את עצמי למה נועדו ערימות האבן. אבן דרוש לבנייה, לכבשני סיד ולקירות של מדרגות. ידועות כמה דוגמאות של ערימות האבן בשואפאט. בחפירות שליד קריית מנחם, וערימות אבן שמצאתי מעל היישוב הכנעני בחפירות מלחה. 

לא ניתן לדעת מה גילם של ערימות האבן הקיימות היום, קרוב לוודאי שהן נעשו במאות השנים האחרונות, את האבן שהכינו הקדמונים נוצלו לבניית הטרסות מזמן.    

עובדי האדמה של הרי יהודה סיפקו מזון תירוש ויצהר לעיר. ההספקה נמשכה כסדרה כל עוד השלטון יציב. כאשר ירושלים הותקפה, נהרסה ונעזבה חדל הצורך בהספקת מזון, מספר החקלאים ירד והטרסות נעזבו. התצלום הבא צולם על יד וולטר קליי לאודרמילק בסביבת ירושלים בשנת 1920. האיש, אגרונום אמריקאי, מפורסם בזמנו שימש יועץ לממשלת ישראל בענייני קרקע ומים בשנים הראשונות של המדינה.  

 קיים סיכוי סביר שחלק מאוכלוסיית החקלאים המשיכה להתקיים, גם אחרי הרס העיר. העברת המסורת מסביר קיום טרסות יותר משלושת אלפים שנה. חקלאות מסורתית זו עדיין חייה במשקים ערביים כמו בתיר או וואלג'ה, בשטחי הכפר נראים שטחים מעובדים וטרסות עזובות.

היא גם נמשכת בכרמים המגדלים גפנים לייצור יין, אומנם הגפן הובאה מצרפת ושיטות הפקת היין מודרניות אך ניתן  לומר שהם ממשיכים מסורת עתיקה. 

לאן נעלמו אבני המדרגות

תרגילי ההיגיון הוביל אותי לחיפוש אחר נעלם. בהרי יהודה קיימים מדרונות כמעט קרחים, ומכיוון שבהם נותרו שרידי קירות הפרדה, המסמל בעלות, אני מסיק שבעבר המדרון כולו היה בנוי. לאן נעלמו האבנים? 

קיימות שתי אפשרויות או שימשו לבניה או נצרפו בכבשני סיד. סיד שימש כחומר מליטה עיקרי מימי השלטון העות'מאני. גם בכפרים וגם בעיר. בבניה הערבית המסורתית בני הבית היו בונים את הכבשן בעצמם, אני משאר שאת האבן לקחו מאלפי המדרגות העזובות, כחומר בעירה השתמשו בשיחי הסירה הקוצנית. עקירת הצמח בכמויות גדולות הוא אחד הגורמים לסחיפת קרקע מועצת. 

               כבשן סיד שנמצא בסקר הארכאולוגי של עמק רפאים

לצרכי הבנייה הציבורית הוקמו כבשני סיד בקני מידה תעשייתי האבן נחצב במחצבות וכחומר בעירה השתמשו בעצים. כמה מאות שנים של כריתת עצים וסירה קוצנית הביאו את הרי הארץ למצב של שממה.

הגורם האנושי

בשנים האחרונות אנו עדים למחקר ארכאולוגי המסתמך על בדיקות מעבדה. אחת הבדיקות (עליה כתבתי בכתבה השנייה) מנסה לקבוע את גיל טרסה על ידי גיל גרגירי החול ששקעו באדמתה. הבודקים מתעלמים מהתהליך הארוך של בנייה, עזיבה והרס שעבר עליהן. המילוי שנבדק בבדיקות אלו הוא המילוי האחרון של הטרסה. הטרסה המקורית נהרסה ורוב המילוי נשטף. בניגוד להגיון הדגימות נלקחו סמוך לקיר הטרסה מקום שבו פעלה הארוזיה, אם נשאר מילוי מקורי סביר להניח שנותר סמוך למתלול הסלע,

חוקרי ארכאולוגיה נוטים להתעלם מהגורם האנושי ובזה חולשתם. מחקר יצירות האדם חייב להביא בחשבון את כל הגורמים המשתתפים בתהליך: ביניהם גם היצר המחולל באדם רצון לבנות והיצר המנוגד המוביל להרס. כפי שיש להביא בחשבון את רצון החוקר שגם הוא מושפע מיצרים וסתירות. רבים יגידו שמדע הארכאולוגיה אין לה כל קשר לפסיכולוגיה. לדעתי ארכאולוגיה אינה מדע והגורם האנושי פסיכולוגי הוא המרכיב העיקרי בכל מחקר.