ערכו המעשי של לימוד העבר

ערכו המעשי של לימוד העבר

האדם היוצר

          שרידי היצירה האנושית נותרו בכל היבשות, על פני האדמה, במערות ומתחת למצולות ים. מבנים מונומנטליים כגון פירמידות של מצרים, הזיגוראת של ארם - נהריים, מקדשי המאיה, המקדשים באסיה ובסין, ערים בצורות, כפרים חקלאיים, קברים ומאוזוליאום, ציורי קיר ורצפות פסיפס. כלי בית וכלי עבודה, כלי נשק להתקפה ואמצעי הגנה. יצירות הרוח הכתובות במגילות ובספרים, מסמכים ואגדות, דברי חכמים וספרי קודש הם אוצר בלום של ידע וחוכמה אנושית. חלק מכל הירושה העצומה הזו מוצגים בפארקים, באתרי עתיקות, במוזיאונים, בספריות, באוספים פרטיים ובחנויות לממכר עתיקות.

          מה ערכה המעשי של הירושה הזו ומה ניתן ללמוד ממנה? לדעתי הרבה מאוד, זו הסיבה לכתיבת הבלוג. הנושאים רבים מאוד ואין כל אפשרות שאדם אחד יקיף את הכמות העצומה של החומר, לכן אני מבקש שיתוף פעולה מצד בעלי ידע והמעוניינים להשתתף באיסוף החומר או בכתיבת סקירות ומאמרים בנושאים הנדונים.

          הכתיבה שלי אינה שייכת לסוג כתיבה מדעית, מטרתה לברר נושאים היכולים לתרום לנו ולהבנת מהות פעילותנו. 

צממ   

         המשיכה לעתיקות

חוקרים עמלים בעולם כולו לחשוף ולחקור אתרים עתיקים. ממשלות, ברוב ארצות העולם, משקיעים ממון רב בחשיפת עתיקות והצגתם לקהל. אספנים מוכנים לשלם הון לרכישת עתיקה המעניינת אותם. קיים זרם קבוע של תיירים הנוהרים לאתרי עתיקות המפורסמים בעולם. רבים הם האנשים בהם משיכה ליצירות עבר. משיכה זו הוביל להקמת תעשייה תיירות התורמת לכלכלת ארצות רבות. היכן המקור למשיכה זו? האם זו סקרנות סתמית או רצון לברר מי אנחנו ומה תפקידנו?

כולנו סקרנים והסקרנות מושכת אותנו לכיוונים שונים,  אחד הכיוונים הוא הרצון לגלות כיצד אבותינו ואבות אבותינו "הפרימיטיביים" ניהלו את חייהם, שרדו אסונות טבע, שינויי אקלים ומלחמות עקובות דם. כיצד הצליחו לבנות מבנים אדירי ממדים כאשר בידם כלי אבן או כלי מתכת בלבד. כיצד הובלו והועמדו המבנים המונוליטיים הפרה-היסטוריים כגון סטונאנג' Stonehenge. כיצד נבנו הפירמידות בגיזה שבמצריים כאשר ביד הבונים גרזני נחושת עצים וחבלים בלבד.  מסקרן ומפליא כיצד נעשו ציורי נסקה שמתארם נראה רק מהאוויר, או סיתות האבני בניין ענקיים בתיהואנקו בפרו.

מבלי שנהיה מודעים לכך נראה שיצירות והמצאות בני אדם מגרים רצון הלימוד והמחקר. על מנת לגלות את הצפון בהן בעבר ובהווה אני מציע סיורים וירטואליים ללא כרטיס טיסה וללא הוצאות נלוות. 

סיורים וירטואליים

אז בואו נתחיל: המקום הראשון שעלה בדעתי לתור בו הם שני איים בים האיגאי כרתים וסנטוריני. בשנייהם התפתחה התרבות המכונה מינואית.

הכינו עצמכם לסיור בו אגדות, אנשי מדע, ממציאים, סוחרים ואומנים ממלאים תפקיד בולט בעלילה. האגדות הנן אגדות יוון שעברו אלינו דרך הסופרים הקלסיים של יוון, המדענים חקרו את המטלורגיה, הספנות והרפואה, הממציאים מצאו דרך לנוות אוניות בים ולבנות מבנים בעלי חמש קומות. מבנים שעד גבול מסוים היו עמידים כנגד רעידות אדמה. האומנים צבעו פרסקו בחדרי האליטה של ארמון  כנוסוס, קדרים ציירו על כדי חרס וגלוסקמאות, תכשיטנים יצרו עדיים מזהב ואבנים טובות ויצרו חותמות זעירות. ולא נשכח את ממציאי הכתב בו השתמשו פקידי הממלכה לרישום הפעילות המסחרית. עולם ומלואו המבטא את הכוח הבונה הטמון בנו.

הכינוי לתרבות זו נגזר משמו של מלך אגדי "מינוס", המככב בספרות הקלסית של ייוון. ספרות שנכתבה מאות שנים אחרי שתרבות זו נעלמה.

באחד המיתוסים מסופר על האל זאוס שהתאהב בנסיכה בשם אירופה, אחת הבנות של מלך צור. במקום לבקש את ידה מאביה, זאוס, כיאה לאל כול יכול, הפך עצמו לשור, חטף את הנסיכה על גבו והביאה לממלכתו של המלך מינוס באי כרתים, שם הוא מגלה עצמו כגבר צעיר ויפה, הנסיכה, כמו בכל סיפורי אגדה,  מתאהבת בו והם מולידים שלושה ילדים, הסיפור ונפלאותיו ממשיך ומסתבך, ואתם יכולים לקרוא עליו בספרים וברשת. 

אגדת חטיפתה של אירופה נתן השראה לאין ספור עבודות אומנות, ציור, מוסיקה וספרות. בזה מתגלית כוחה של ספרות העבר הנמשך עד ימינו הגם שהסגנון השתנה. דיוקנה של אירופה, הודפסה לאחרונה על שטרות האיורו של היבשת הנושא שמה.

קסמם של האגדות אולי פג בימינו וחבל, אבל הם דרושות לי לפיתוח מחקר עברו של העתיד.

אירופה, כאמור, היא נסיכה כנעננית-פניקית, זאוס מופיע בחוף לבנון וחוטף אותה לאי כרתים. האגדה מתקיימת על רקע היחסים הכלכליים והפוליטיים בין המדינות של אגן הים התיכון בתקופה הכנענית, תקופת הברונזה. הזרז לקשר הזה הוא המצאת אוניות בעלות מפרש המונעות על ידי הרוח. אוניות מפרש מסוגלות לקשר בין היעדים השונים בזמן של ימים במקום שבועות וחדשים של הליכה רגלית.

כרתים הוא אי בעל נוף מגוון במרכזו הרים גבוהים מחורצים קניונים עמוקים. לאי מפרצים נוחים להגנת אוניות מפני סופות. שטחו של האי קרוב לתשעת אלפים ק"מ בדומה לשטחה של הגליל הישראלי. בעברה האי עברה רעידות אדמה עזות ושינויי מזג אוויר חריפים.

האוכלוסייה הגיע כבר בתקופת האבן, התושבים הראשונים היו חקלאים שנדדו על גבי סירות או רפסודות מחופי אירופה. עליהם אין ידיעות רבות. באלף העשרים לפה"ס חל שינוי משמעותי, תושבי האי מתחילים לבנות מבנים גדולים מאוד המסווגים בקטגוריה של ארמון. כמה מבנים מסוג זה נבנו באי ונהרסו לפחות פעמיים על יד רעידות אדמה. ארמונות אלה מכילים מאות חדרים, במרכזם חצר פתוחה בהם נעשו, כך על פי החוקרים, טכסי פולחן. אחד מטכסים אלה המיוצג בציורים על קירות ארמון כנוסוס, על סרקופגים ועל כלי חרס היא תמונה של צעיר או צעירה הקופץ על גבו של שור. וזה קושר אותנו לחטיפת אירופה על גבי שור. ועל כך נדון בהמשך.

הגורם למלחמות

אנחנו יצורים בעלי תכונת היצירה. מאז האדם הראשון ביטויי תכונה זו הלכו והתפתחו,  להתפתחות הזו היו שלבים שונים. כאשר קבוצות אדם התפצלו כל קבוצה יצרה סגנון משלה. הצרכים זהים הדרך למילויים שונה. הסביבה הפיזית, האקלים, סוגי המזון, אורך שעות האור ביממה ועוד גורמו להבדלים פיזיים בין בני אדם כמו גובהו, צבע עורו, חוסנו ועוד. באלפי שנות התפתחות החברה נוצרו עמים, דתות, דרכי ממשל ושיטות כלכליות. מדינות נחשבות מפותחות לאומת אלה הנמנות עם העולם הלא מפותח, מדינות המכונות הימינו בימינו "עולם השלישי". קומוניסטים או קפיטליסטים, סוציאליסטים או שמאלנים אנשי מרכז וקיצוניים ועוד קבוצות כולם הם יצירת האדם, בעבר ובהווה. רוב העמים הקדומים נלחמו זה בזה, מה הייתה מטרת מלחמותיהם. על פי השרידים הפיזיים והכתובים מטרתיהן היו להאדיר את פני השליט, לשדוד את אוצרות האויב, לחטוף את נערותיהם ואף לגרום להשמדת עמים שלמים. האם בכל עמי קדם נתקיימו סכסוכים מזויינים?.

חיפשתי ומצאתי שלושה מקומות בהם תרבויות שעיסוקם המרכזי לא היה יצירת נשק וניהול מלחמה. המקום הראשון בהם התקיימה תרבות ללא נשק היא התרבות המכונה קראל בפרו, שהתקיימה לפני כחמשת אלפים שנה (עליה כתבתי בבלוג). תרבות נוספת נמצאת בעמק ההינדוס, בפקיסטן ובהודו. היא התקיימה כאלף שנה בתקופת הברונזה. על קירות מבניה אין תיאורי קרבות ומנהיגיהם לא הונצחו בפסלים ענקיים. 

כל המאפיינים האלה קיימים גם הם בתרבות המינואית.

הסימן המובהק המבדיל תרבויות אלה לבין תרבות המצרים או הבבלים הוא חוסר ביטויי פולחן האישיות של המנהיגים. פולחן האישיות של המנהיג בולט בכל המשטרים הדיקטטוריים, ללא הבדל גזע, מדינה או צבע עור. האם פולחן האישיות הוא הגורם למלחמות? או לפחות אחד הגורמים העיקריים. זו השאלה                    האם תרצו להתייחס לנושא ולעלות את תובנותיכם?.