יום ראשון, 7 באפריל 2013

החברה שלא יזמה מלחמות - פרק ראשון


מאז ומתמיד למדנו כי לא ניתן למנוע מלחמה. בכל העולם היו מלחמות עצמאות, צודקות כמובן, והיו מלחמות כיבוש לשם ביזה, ומאבקים שכונו מלחמות שחרור. אומות שונות גירשו פולשים זרים. אחדים מספרים על גיבור שהצליח לנצח אויב רב כוח במסירות ובגבורה. ישנם מיתוסים רבים על מלחמות, למדנו אותם מהורינו, ממורינו ומחברינו, האם התעמקנו להבין את סיבתה?
מדענים וטכנאים שוקדים יום-יום על פיתוח סוגי נשק חדשים. טנקים, מטוסים ופצצות היכולים לפגוע באויב מבלי להפגע. מטרתם להשמיד מספר רב ככל האפשר של חיילי האויב במינימום אבדות לצד שלנו. ה"אויב" מנסה למצוא תשובה לחידושים אלה, להתגונן ולהמציא סוגי נשק קטלניים יותר. מרוץ הרסני הבולע כמות אדירה של אמצעים וכוח אדם.
פילוסופים מדינאים ושוחרי טוב שפכו מיליוני מילים על הנייר בדבר הצורך במציאת שלום בין העמים או שלום עולמי; אך למעשה הרצון לשליטה, הנהייה לתהילה, החמדנות והשתלטנות הניעו מושלים ומצביעים, בכל הזמנים והתרבויות, לצאת למסעי כיבוש והשמדה. תאוותם גברה על השכל הישר ועל רצונם של רבים מבני עמם לחיי שקט ושיתוף פעולה. ובל נשכח מאבקי דתות ורצח של כופרים, ועוד מעשים אכזריים וחסרי כל תועלת שבני אדם מסוגלים לגרום אחד לשני.
דורות רבים של תלמידים למדו לפאר ולהתפאר מגיבורי עמם שהצליחו במלחמות שחרור או מלכים שנפלו בקרב כגיבורים. כאלה היו פרעוני מצריים, מלכי מסופוטמיה, שליטי סין או מלכי אירופה. עד כדי כך שרוב רובם של החוקרים אינם מוכנים להניח שתתכן תרבות המושתתת על עקרונות של שלום ושיתוף פעולה.
לקחתי על עצמי משימה לא קלה למצוא תרבויות, שלפחות בפרק מסוים של קורותיהן התקיימו ללא המאפיינים המקובלים:
א. בתוכן לא הייתה קיימת תעשיית של נשק התקפי.
ב. שליטיהן לא היו נגועים בפולחן האישיות, ולא התפארו בכיבושים ובהשמדת עמים שכנים.
ג. בעריהן לא נבנו מקדשים, ארמונות וקברים מפוארים.
המקום הראשון שפגשתי היה תרבות קראל בפרו, חברה שעל פי החוקרים התקיימה ללא צבא וללא תעשיית נשק (ראה: עברו של העתיד, כיצד אני מגדיר תרבות 9/02/2012). הגם שחברה זו בנתה מקדשים גדולים.
בהמשך חיפושיי הגעתי לתרבות עמק האינדוס מתקופת הברונזה. מתברר שאף כי מקורות מחייתם היו עשירים אין בשרידי עריהם המאפיינים המקובלים בתרבויות אחרות. אז בואו נלמד פרק בתרבות המציגה חברה שונה מהמקובל.


תרבויות עמק האינדוס


עמק האינדוס ויובליו מהווים אזור רחב ידיים הנמצא בשטחים של מדינות פקיסטן הודו ואפגניסטן. גודלו של העמק מעל מיליון קמ"ר. מקורם של הנהרות בהרי הימלאיה. אורכו של נהר האינדוס כ 3,180 ק"מ. ביציאתו למפרץ הפרסי הוא יוצר דלתא גדולה. אפיק הנהר שינה את התוואי שלו בימי קדם. במפה המצורפת (3) הנהר הקדום סומן בשם סרסווסטי (Saraswati).
בזמן המסת השלגים בהרי ההימלאיה זרימת הנחלים מתעצמת. בתקופה זו 
מציפים את גדותיהם בהשקיעם שכבות טין פוריות לגידולי החקלאות. בסוף הקיץ ניתכים גשמי המונסון המביאים ברכה וקשיים: ברכה, כאשר הם יורדים במידה, קשיים כאשר המים עולים על השדות ומציפים את היישובים. כאן עלי להעיר שבימי תרבות האינדוס בוני הערים ידעו להתגונן נגד הצפות טוב מאשר בימינו, ועל כך בהמשך.
בתקופת האבן התהלכו באזור זה חבורות של ציידים לקטים שהשאירו שרידי כלי עבודה מאבן, ציורים בתוך מערות, וסמלים החרוטים במצוקי ההרים.
במרכז הודו נמצאו ציורים על קירות מערות. אחת הדוגמאות מתקופת האבן נמצאה במערת בימבטקה . (Bhimbetka)
קשה לא להתרשם מהדמיון לציור של מערת אלטמירה בספרד (ראו עברו של העתיד 2010-05-24 ).
האם היה קשר בין הודו לספרד? לא וכן, קרוב לוודאי שלא היה קשר פיזי בין שתי האוכלוסיות, הקשר נמצא בתכונותיו של האדם הנבון.

1. מערות בימבטקה – מרכז הודו      

2. מערת אלטמירה - ספרד

מי היו אוכלוסי תקופת האבן? האם האוכלוסיות המאוחרות יותר צמחו מהחברות הקדומות, או שמא נדדו מאזורים אחרים. נראה שהתרבויות המקומיות של תקופות האבן המשיכו להתקיים ולהתפתח במשך אלפי שנים ומסורתם נשמרת בצורות שונות עד ימינו.
באלף השלישי לפה"ס, בתקופת הברונזה, נוסדו באזור זה מאות יישובים. ביניהם מספר ערים גדולות. ערים אלה תוכננו להפליא, ותושביהם חיו ברווחה. מספר התושבים בשיא האכלוס הגיע לחמישה מיליון. תרבות זו מכונה בפי חוקרים בשם תרבות האראפה (Harappa), או בשם כולל יותר "תרבות עמק האינדוס". כינויים אלה ניתנו בהעדר שם לעם שאכלס את המרחב. אומנם נמצאו חותמות רבות ובהן סימני כתיב, אך תוכנם עדיין לא פוענח.


  .3מפת אתרי תרבות האינדוס-
יישובים עתיקים רבים סמוכים לתוואי הנהר
(Saraswati ) 
היום יבש

הידיעות הראשונות על קיומן של ערים עתיקות התחילו להגיע בשנת 1920 כאשר מהנדסים בריטים שעסקו בבניית קו הרכבת קראצ'י (Karachi) - להור ((Lahore חיפשו חומר מתאים לשמש בסיס לפסי הרכבת. באחת הגבעות החשופות ליד כפר בשם האראפא   Harappa(היום בפקיסטן). גילו לבני טין פזורים בשטח. הלבנים התאימו למטרתם. כך נחפרו והוצאו מאדמת העיר מאות אלפי לבנים. תושבי האזור המשיכו במרץ בשוד לבנים ובמכירתם לשם בניית בתים. נוהג זה גרם נזק גדול לשרידי העיר העתיקה, אך חשיפתם הביאה לראשית חקירתה.
העיר השנייה שנתגלתה כ 500 ק"מ דרומית מזרחית ממנה שמה מוהנג'ו דרו (גבעת המוות). תכנון שתי הערים דומה, ולבני בניית הבתים בעלי גודל זהה - כאילו נבנו על ידי אותם מהנדסים.
עד כה נתגלו כאלף יישובים מתקופה זו, ביניהם ערי נמל ששימשו ליצוא וייבוא סחורות לארצות שסביב הים הערבי והמפרץ הפרסי.
כאמור תרבות האינדוס לא השאירה תעודות כתובות; כל הידוע על קיומה הם השרידים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות.

תושבי עמק האינדוס של האלף השלישי והשני לפנה"ס הקימו ערים מתוכננות לתפארת, רחובות רחבים, בתים מרווחים, הספקת מים בקרבת המגורים, ותעלות ביוב לסילוק מי הקולחין. במרכז עריהם נמצאה ברכת מים שכנראה שמשה לטכסים דתיים. תכנון ערי האינדוס היה מאוד מתקדם בהשוואה לערים של התקופה מתרבויות אחרות. הם היו מתקדמים יותר מרוב יישובי הודו, פקיסטן ואפגניסטן של ימינו.
היישובים היו מחולקים לרבעים, כל רובע היה תחום בחומת לבנים. בחומה היו מספר שערים, ועליה נבנו מגדלי תצפית.
מקובל לחשוב שחומות ומגדלים סביב ערים עתיקות נועדו להגנה. האם כך גם בערי תרבות האינדוס? לאחר שקראתי מאמרים רבים על תרבות זו נתגנב ספק ללבי. ומדוע? הסיבה הראשונה היא העובדה שכל מבני העיר היו מיוסדים על רובד של לבנים גבוה מעל למפלס הרחוב. שנית, השערים נבנו ברובם לכניסה ישירה, שלא כשערים שנועדו להגנה, לאלה היו מספר פניות כדי להקשות על התוקף.
אני מניח שהחומות והרמת מפלס הבתים נועדו להגנה מפני הצפות. המגדלים שימשו לתצפית על מנת להתריע על עלית מפלס המים. כמובן קיימות מספר אפשרויות נוספות.
בשנים האחרונות עריה וכפריה של פקיסטן סבלו משיטפונות קשים. עונת המונסון הביאה לירידת גשמים עזים שגרמו להצפת ערים וכפרים, לאבדות בנפש, ולהרס רב לרכוש. כאמור הצפות התרחשו גם בימי קדם, אך נראה לי שהמהנדסים הקדומים מצאו פתרון טוב יותר מראשי הממשל של ארצות אלה בימינו.



4
הצפות העיר נאושרו
(Nausharo) 
בקרבתו נחפרה אחת הערים של תרבות האינדוס

 הערים הנפלאות של עמק האינדוס

) השרטוט הבא נעשה על יד החוקר האמריקאי מארק ג'ונתן קנויאר
Mark Jonathan Kenoyer
הוא הארכיאולוג שביצע חפירות בהאראפה ומוהנג'ו דרו, וחוקר משך שנים רבות את תרבות האינדוס.
על פי השרטוט האראפה הייתה מחולקת לרבעים. העיר הייתה מרושתת רחובות ישרים שכיוונם צפון, דרום- מזרח, מערב. ההפרדה לרבעים מעידה על קיום סוגי אוכלוסייה בעלי תפקודים או מעמדות שונים. ניתן לשער שהיו רבעים שיוחדו לשליטים, לסוחרים, לבעלי מלאכה ולעובדים. אומנם גודלם של המבנים שונה, אך לא נמצא הבדל ניכר בין הבתים השונים. לכולם היו שירותים דומים, וכולם היו קשורים למערכת הביוב העירונית. אין מבנים שניתן לייחס למלך כהן דת או אצילים. לעיר לא היו ארמונות או מבני מקדש הבולטים לעין.


 5
שירטוט סכמתי של העיר האראפה


המשותף לערי תרבות האינדוס היא החלוקה לשלושה רובעים: האקרה, חלק מוגבה על בסיס פלטפורמה של לבנים. רובע שני נמוך יותר, ורובע שלישי בנוי בגובה פני הקרקע. בין שלושת החלקים הפרידו אזורים ריקים. התוכנית נעשתה בכוונת מכוון, לחוקרים אין ידע על הסיבות שהניעו את פרנסי העיר לבנותה במתכונת זו.
בדרום, בקרבת החוף לים הערבי, נחשפה עיר נמל המכונה לוטאל. עיר זו מורכבת מאקרה, מבנה של מחסנים, ועיר תחתית. לאורך חומת העיר נבנה נמל סגור. לאורכו נמצא מזח לפריקה והעמסת סחורות. המהנדסים שבנו את המעגן ידעו לווסת את הגאות והשפל כך שהסירות יוכלו לעגון בנמל בבטחה במשך כל עונות השנה.


שיחזור עיר הנמל לוטאל
 Lothal

מה ידוע על התושבים

בהעדר תעודות כתובות כל הידע על אוכלוסיית ערי תרבות האינדוס ידוע מממצאי החפירות הארכיאולוגיות. הפסלון בתצלום הבא נמצא בעיר האראפה
גודלו 6-7 ס"מ גובה. מדוע אני מציג פסלון זה בראשית הכתבה? מכיוון שהוא, בינתיים, אחד הממצאים המעטים המציגים דמות של תושב העיר שאולי היה מלך או כהן דת. הפסלון עשוי ברמה אומנותית גבוהה. האיש מתואר עטור זקן, כאשר עיניו סגורות למחצה. גופו מכוסה בד הנטוי על כתפו הימנית. בפסלון נחרטו  שלושה סמלים: עיגול, שני חצאי עיגולים קשורים, ושלשה חצאי עיגולים קשורים ביניהם. על מצחו סמל: טבעת בתוכה הייתה כנראה אבן. הסמל מוחזק על ידי סרט ושני קצותיו יורדים על העורף. בחפירות הארכיאולוגיות של העיר נמצאו טבעת זהב שבמרכזה אבן סטאטיט. האם זהו הסמל המקורי?
על זרועו הימני של הפסלון נמצא צמיד, שבמרכזו טבעת הדומה לסמל שמעל המצח. לא יודע מה מייצגים הסמלים, יתכן סמלי שלטון, דרגה, משרה או מעמד דתי.


                                                                                            7
  האראפה-פסלון אבן של מלך או כהן –
מימין דיסק זהב עם שיבוץ אבן סטאטיט במרכזו

שתי הערים שנחפרו ראשונות האראפה ומהנג'ו דרו. בהם נחשפו יישובים מתוכננים. כמעט ליד כל בית נמצאה באר מים. ברוב הבתים חצר פנימית וסביבה שורת חדרים: חדרי מגורים, מטבח, מתקן רחצת הגוף, ובית שימוש. מי הקולחים זרמו החוצה בצינורות מותקנים בקיר הבית אל תעלות חפורות מתחת למרצפות הרחוב. התעלות כולן נאספו אל תעלה ראשית שהזרימה את המים אל בור ספיגה ענק בפאתי העיר. גובה התעלה הראשית איפשר כניסת אדם אל תוכה. העובדה שכל בתי העיר היו קשורים אל הביוב הראשי מראה על מעמד עירוני שווה של כל התושבים.
תכנון עירוני כה מסודר וקפדני לא היה קיים, בתקופה זו, בערים אחרות ברחבי העולם העתיק.


        
           8                                                    
מוהונג'ודרו שיחזור של שער העיר-
מתחתיו קשת תעלת מי הקולחים

השלטון והארגון העירוני

בכדי לקיים עיר מתוכננת ומסודרת חייבים ידע הנדסי, שלטון מלוכד ואוכלוסייה שמוכנה לשתף פעולה. על המרכיבים האלה להימצא יחד במקום ובזמן. ראשי השלטון אינם יכולים לבצע את תוכניתם ללא עזרת הידע של מהנדסים, עבודתם של בעלי מלאכה, עמלם של עובדים, והספקת מזון מהחקלאים.
כל המנגנון הזה חייב לעבוד בתיאום. רבות התרבויות בהן השלטון כפה את רצונו על בעלי המקצוע והפועלים. האם היה שלטון כזה בתרבות האינדוס? על פי הממצאים לא נראה שהיו עבדים או עובדי כפייה. בתי העיר היו נוחים ומסודרים. לא נמצא שוני רב בטיב בתי המגורים של הרבעים השונים, ולא ניכרים הבדלי מעמדות קיצוניים. יתכן שהארגון שאפשר הקמת ערים מסודרות כל כך התבסס על קיום אמנה בין תושביו המבוסס על מסורת, מיתוסים משותפים, ובעיקר ממשל חכם.

חותמות

אלפי החותמות שנמצאו בכל עריה של תרבות זו מעידים על עיסוק התושבים במסחר. 
החותמות עשויות אבן סבון. צורתן מרובעת בגודל של חמישה עד שבעה ס"מ. פנים החותם נושא ציור של בעלי חיים כמו שור הזבו, הפיל, האריה ודמויות אדם, הקשורים כפי הנראה, למיתולוגיה. כמה מהם מציגים אדם בישיבת יוגה או מדיטציה. בחותמות רבות מעל הציור נחרטו מספר אותיות, אך שפתם עדיין לא פוענחה. מאחורי החותמות הותקן נקב שנועד לאפשר תלייה. נראה שאנשים נשאו את החותמות על הצוואר. ניתן לשער שבעל החותם, סוחר או בעל תפקיד בממשל, נזקק לסמן סחורות לייצוא, או נזקק להם להטלת מסים. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו גם החתמות שנעשו על פיסת טין.
עיטורי החותמות אינם נושאים סצנות מלחמה או כיבושי ערים. הדגמים כולם מייצגים עולם רוחני הקשור לטכסי דת. בפרק השני נביא תצלומי חותמות.

שרותי המים והסניטציה

תופעה מיוחדת לתרבות האינדוס הן בארות המים, שהיו סמוכות לרוב הבתים והמבנים הציבוריים. הן נבנו מלבנים, וניזונו משכבת מי התהום. באזורים החקלאיים של ימינו תושבי הודו ופקיסטן משתמשים בבארות מים גם הם בנויים לבנים. שני התצלומים מראים פתח באר קדומה ומודרנית


            9פתחי בארות מים 
מימין באר עתיקה -
שחזור מוזיאון מוהנג'ו דרו – 
משמאל פתח באר מימינו

בתצלומים הבאים מובאים מתקני השירותים שהותקנו בבתים. הראשון הוא מתקן שירותים (1) בבית של העיר האראפה. אחריו תצלום של קיר בית בתוכו שובץ צינור חרס להוצאת מי הקולחים. שיטה זו של הוצאת מי הקולחים מהבתים נמשכת עד ימינו כפי שמראה התצלום מהעיר האראפה (11). הביוב זרם ברחובות (13) ונאסף


 10                              האראפה - מתקן בית שימוש



11
 מוהנג'ודרו - צינורות ביוב שלובים בקיר
                   
12 שיטה דומה בעיר האראפה בימינו



13  מוהנג'ו דרו תעלת ביוב במרכז רחוב






14
 מוהנג'ו דרו- פתח חיצוני של תעלת הביוב
המוביל לבור סופג, קטע מהתעלה הראשית בתוך העיר



                                                                                                     
                             15 מוהנג'ו דרו - ברכת מים בתוך מבנה ציורי


מקווה המים הציבורי של מוהנג'ו דרו

 בעיר זו נבנה מבנה גדול ובו מקווה מים. אף כי אין עדות ישירה לתפקידו, מרבית החוקרים מסכימים שמדובר במבנה ציבורי שנועד לצרכי פולחן. כפי שנראה בתצלום (15) הברכה נמצאת כחלק ממבנה סגור. קיימות לפחות שלוש כניסות. כניסה כפולה הפונה לרחוב, ושתי פתחים בקיר הצפוני. סביב הברכה נבנתה שורת חדרים. באחד החדרים נמצאה באר מים, כנראה למילוי הברכה. מקווה המים גודלו שניים עשרה מטר אורך על שבע מטר רוחב. שורת עמודים מלבניים מעטרת את הברכה סביב.
רצפת הברכה אטומה למים, הלבנים שבה הותאמו במדויק, ובבסיסה שכבת ביטומן.




 16  מהנג'ו דרו – שחזור אחד הבתים המרווחים

בית המגורים של העיר כולל חצר ומספר חדרים סביבו. הבית נבנה לבנים וקורת עץ להחזקת הגג. חלק מהבתים היו דו קומתיים. הבית בתצלום הוא אחד הבתים המרווחים. קיימים בו חדרי מגורים, מטבח, חדרי מלאכה ובאר מים.


17  חצר בית בהודו בימינו


משכנו האחרון של התושב



גם בקבורת תושבי הערים של תרבות זו לא ניכרים הבדלים רבים. נפטר או מספר נפטרים נקברו עם תכשיטיהם ומספר כלי חרס. כמעט ולא ניתן להבדיל בין הקבורות של עשירים ועניים. מצב שונה מכל תרבויות השכנות שמלכיהם ואציליהם נקברו במיטב הפאר וההדר.






18  האראפה – קבר של אישה עם תינוק ומנחות כלי חרס


 סיכום הפרק

בעמק נהר האינדוס או כפי שנקרא במקורות נהר הסרסאוותי התקיימו חברות הומו סאפיאנס מאז תקופת האבן. מהם נותרו ציורים על קירות מערות (ציור 1). ציורים שאינם שונים מציורי סלע במקומות אחרים בעולם (ציור 2). מזה ניתן להסיק שפיתוח כשרון היצירה של האדם בא לידי ביטוי בכל מקום בעולם בצורה דומה. גם סדר שלבי התפתחות ההמצאות יופיע בסדר דומה: גילוי האש, המצאת כלי אבן, עץ ועצם, הגלגל והקדרות. אחריו הנחושת הברונזה והברזל, ומכאן נגזרו שמות התקופות: תקופת האבן, הברונזה, הברזל וכו'.
בפרק זה ניסיתי להביא סיכום קצר על תרבות מיוחדת שהתפתחה בתקופת הברונזה בעמק נהר האינדוס. בו שוכנות היום הודו, פקיסטן ואפגניסטן.
שרידי התרבות שנודעה בשם תרבות האראפה. תרבות זו נודעה בתחכום בניית עריה בהן לא נמצאו כלי נשק רבים או שרידי צבא ממלכתי. גם במנחות שבקברים לא נמצאו כלי נשק. הבתים היו מרווחים ומצוידים בבתי שימוש ומקלחות. בתוכם או לידם הותקנו בארות מים. מי הקולחין זרמו בתעלות עירוניות שהגיעו לכל הבתים.
בניגוד לתרבויות מצריים או מסופוטמיה בערי האינדוס לא נמצאו ארמונות, מקדשים או קברים מפוארים. לפיכך יש חוקרים המסיקים שתושבי עמק האינדוס לא עסקו במלחמות, אחרים אינם מאמינים שיתכן עם שאין לו אויבים. בעלי דעות קדומות ינסו להוכיח את דעתם בעד ובנגד. אני מנסה להסיק את המרב מהעובדות הקיימות, ולשנות כאשר מתבררות עובדות חדשות.
נכון, המלחמה היא חלק מחיי רוב החברות האנושיות, אך יתכן שבתנאים מסוימים יהיו חברות אדם שיחיו בשלום.
הפרק הבא יעסוק ביצירות האומנות והמסחר של תושבי עמק האינדוס - אומנים מוכשרים שיצרו פסלוני חרס, אבן וברונזה. כמו כן אלפי חותמות ולוחיות המביאות בכתב ובציור מסר מתרבות נעלמה.

הוסף רשומת תגובה