יום ראשון, 7 באפריל 2013

שיתוף פעולה והישרדות

הישרדותו של כל ייצור חי נסמכת על שיתוף פעולה של בני מינו. האדם, יותר מכל בעל חיים אחר, נולד חסר אונים; ללא תמיכת מבוגרים תינוק אינו מסוגל להתקיים. מהעריסה עד הקבורה דרושים לנו סיוע של משפחה וקהילה.
שיתוף פעולה, חמלה, אהבה, נתינה וקבלה הם צורך אורגני של כל פרט בחברה האנושית. בניגוד לזה, בכל אחד מאתנו קיימת התנהגות הפוכה: קנאה, שנאה, תחרות, מאבקי כוח. תכונות המולידות פעילויות שליליות כמו תוקפנות, שוד, רצח, מלחמה.
כאשר בדקתי בתוכי מצאתי שכל הדחפים, חיוביים כשליליים, קיימים בי. לא פעם הדחף התחרותי הצית בי איבה, שבקושי רב הצלחתי לגבור עליה. ללא מנגנון בקרה הדחפים השליליים עשויים להוביל למעשים קיצוניים.
משחר ההיסטוריה פרטים, קבוצות, עמים ומדינות נסחפו למאבקי כוח, התקוממויות ומלחמות שגרמו לפגיעה קשה בשני הצדדים הנלחמים.
האם הדחפים השליליים הם הכרח המציאות? אני בטוח שאתם, אני והחברה האנושית כולה יכולים להתקיים מצוין ללא מאבקי כוח, תחרות, קנאה, שנאה, אלימות. האם קיימת שיטה היכולה לאזן בין שתי התכונות המנוגדות? אני בטוח שכן; עובדה היא שקיימים בעולם אנשים רבים המסוגלים להתגבר על ייצרם. אנשים רבים אינם נסחפים בקלות למעשים הרסניים.
דתות ודרכים רוחניות הטיפו מאז ומעולם לקיום חברה המושתתת על חמלה, רחמים, קדושת החיים, אך ללא הועיל, התופעות השליליות היו והינן מנת חלקן של כל התרבויות בעבר ובהווה. מה הסיבה או הסיבות לכך?
בחינת שאלה זו הובילה אותי לבדיקת הקשר בין התנהגות הפרט לבין התנהגות החברה בתקופות שונות: אם נבדוק את המאפיינים של חברת הציידים-לוקטים בפריהיסטוריה, או באלה שעדיין קיימות בזמננו, נוכל ללמוד ולהגיע להבנות חשובות.
בחברת הציידים נודדים המבוגרים אחראים להזנת עצמם ומשפחתם. כל אחד מבני השבט מתקין לעצמו את כלי הצייד והעבודה הנחוצים לו. כל שאר הצרכים: ביגוד, בישול, מבנה מגורים וכו' נעשים בחיק המשפחה הקרובה או המורחבת. לאדם בחברה זו יש מעט מאוד רכוש פרטי. את המזון הדרוש למחיה לוקטים צדים או דגים, לצריכה מיידית, לכן אין צורך בשמירתו. כל עוד המזון זמין, ואין גורם אחר הגורם למורת רוח האיזון החברתי נשמר.
רוב חברי השבט לומדים לבצע את המלאכות היסודיות ולמלא את תפקידם במשפחה ובחברה. חברה זו מנוהלת על ידי ראש שבט או מועצת זקנים. האחריות על הישרדות המשפחה והקהילה מוטלת על המנהיגים ועל הבוגרים. לשיתוף הפעולה בין חברי הקהילה חשיבות מכרעת להישרדות, ועל מנהיגי הקהילה לדאוג לכך שהאיזון לא יופר. לכך דרושה שיטה שתבטיח שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין כל חברי הקהילה.
לדעתי בסוף תקופת האבן הומצאה שיטה לשימור האיזון החברתי, שיטה זו כללה בניית מבנים מגליטיים לטובת הכלל. מבנים אלה שימשו כמקומות פולחן ומלאו תפקידים נוספים כגון: לוח שנה, סימון דרכים, סימון גבולות שבט, מקומות קבורה ופולחן, ואולי כמקומות עליה לרגל למטרת ריפוי.

המבנים המגליטיים

המונח מגליטיים מכוון לאבנים עומדות (Menhir), שורות של אבנים, מעגלי אבנים, מעגלי לברינט, מבנה המכונה דולמן ((Dolmen ומקדשים. הבונים השתמשו באבנים גדולות מאוד השוקלות טונה או יותר. בניית מגליטית החלה בסוף תקופת האבן ונמשכה לאורך תקופות הברונזה והברזל. התופעה עדיין קיימת בזמננו בכמה מקומות כגון באיי אינדונזיה.
תפוצת המגליטים רחבה מאוד. היא מופיעה בכל היבשות, לכן יש חוקרים שראו בהם ביטוי של תרבות עולמית (.(Stone Civilization
ראו תמונת אבן עומדת (מנהיר) שנמצאה בפוסטומי צרפת
Menhir de Pousthomy, France
ועליה אולי דמות גבר, חגור חגורה, ובה תלוי פגיון, או חרב קצרה; על הגוף התחתון סימון שתי ידים המונחות כלפי מטה


La dame de sainte sarnine
הגברת מסנט סרנין
דמות של אישה שידיה מונחות אופקית על הגוף, שתי רצועות הן, אולי, חגורה; תחתיה- שתי רגליים.
תמונת CC שהעלה Locutus Borg לויקיפדיה ערך Statuenmenhir
-
המצבות לא נמצאו באתר שניתן לתארך. ארכיאולוגים משייכים את המצבות לאלף השלישי או השני לפנה"ס. הפליא אותי הדימיון למצבות שנמצאו בגובלקי טפה כ 0800 שנה לפני כן. באחת המצבות באתר זה נחרטו ידי אדם (עליהן דנתי ברשומה הקודמת).
הרוצה להעמיק בלימוד התופעה, יכול, לבקר, בין השאר, בויקיפדיה, בבלוג של Andy Kaulins או באתר Megalithic portal
רבים החוקרים והמתעניינים בתחום זה והמחפשים את המשמעות הנסתרת במבנים אלה. העובדה היא שקיימים באינטרנט מאות אתרים הדנים בתופעה. תעשיית התיירות מציעה תוכניות ביקורים במגליטים. אם תמשיך ותקרא את המאמר עשויות לעלות שאלות רבות והבנות חדשות. הבנות העשויות לשפוך אור שונה ואולי חדש על התנהגות האדם בחברת בת ימינו.

מטרת המבנים המגליטיים

רבים המעשים שנעשו ביד האדם בעבר ונעשים בהווה שלרובנו אינם מובנים. בניית מבנים מגליטים הוא אחד מהם. לשם מה נחצבו אבנים גדולות כל כך והועברו, לפעמים למרחק של עשרות קילומטרים, על מנת להעמידם בודדים, בשורות, בעיגולים, כחלק ממקדשים או כמבני קבורה.
אם לחדד את השאלה: מה הסיבה להקמת מפעלי בנייה שלכאורה אין בהם כל תועלת מעשית? איזה רווח יצמח מחציבת פסלי ענק, מצבות מעוטרות, או בלוקים של אבן והעברתם למרחקים?
יתכן והגישה שלנו המבקשת למצוא תועלת בכל פעולה אנושית אינה הגישה הנכונה. יתכן שהקדמונים נהגו כך מסיבות שאנו, בני האלף השני לאחר הספירה, איננו מסוגלים להבין. האם יתכן שמנהיגי העבר היו מודעים יותר ממנהיגינו לצרכי האדם ולרווחתו?
אין ספק בליבי שחכמתם של הקדמונים לא נפלה מחוכמתנו. עולה בדעתי שמפעלי בנייה גדולים היתה להם חשיבות מיוחדת. אם כן מה הסיבה או הסיבות שהניעו דורות רבים להקים מפעלי בנייה כל כך גדולים?
השרדות קהילה אנושית דורשת שיתוף פעולה של רוב חבריה. ללא עזרה הדדית אין קיום מסודר. כאשר בחברה מסוימת חסרה מודעות לצורך בסיסי זה מתחיל תהליך של התפוררות.
נראה לי שמנהיגי תקופת האבן ידעו את הדו-ערכיות של הטבע האנושי ואת השפעותיה ההרסניות לקיום החברה. לכן יזמו הקמת מפעלי בנייה רבי רושם, שהעסיקו את רוב רובם של חברי הקהילה. בניית מגליטים מאפשרת ללכד את הקהילה סביב נושא חיובי הדורש עבודת צוות, ומונע את האסונות הנגרמים מחוסר שיתוף פעולה.
דתות, טכסי דת ומקומות מקודשים ממלאים אותה מטרה: הגברת שיתוף הפעולה והליכוד. פעילות התורמת תרומה מכרעת להשרדות.
הכתוב בספר יהושע פרק ד' משמש דוגמה לשימוש בהעמדתן של אבנים גדולות כמעשה ליכוד של עם בהתהוותו. לפני מעבר בירדן מבקש יהושע, המנהיג של שבטי בני ישראל מנציגי שניים עשר השבטים להעמיד כל אחד מהם אבן שתשמש זיכרון לדורות הבאים.
ד וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ, אֲשֶׁר הֵכִין, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד, מִשָּׁבֶט ה וַיֹּאמֶר לָהֶם, יְהוֹשֻׁעַ, עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶל-תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן; וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת, עַל-שִׁכְמוֹ, לְמִסְפַּר, שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל. ו לְמַעַן, תִּהְיֶה זֹאת אוֹת-בְּקִרְבְּכֶם: כִּי-יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם. ז וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם, אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה-בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן, נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן; וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל-עַד-עוֹלָם.
מעשה יהושע מגלה שהעמדת אבנים גדולות שימשה בעבר כסמל וכזכרון למעשים מיוחדים.
באותה מידה העמדת אבנים גדולות יכולה למלא צרכים מעשיים אחרים, כפי שארכיאולוגים ואנטרופולוגים העלו במחקריהם:
1. ציון לקביעת גבולות בין-שבטיים.
2. סימוני דרכים.
3. ציונים אסטרנומיים, קביעת עונות השנה וכו'.
4. הזכרת מקום קבורתם של מנהיגים, לוחמים או אנשי דת.
5. מילוי צרכים פולחניים, דתיים, מקום קדוש וכו'.
7. רפואת הנפש והגוף.
8. גילוי מוקדם של רעידות אדמה.
אביא כמה דוגמאות לבנייה מגליטית לצרכים מעשיים מאתרים שונים ברחבי העולם.

שעוני שמש

מבנים מגליטים רבים משמשים למדידת הזמן ואולי גם שימשו כלוח שנה.
באתר של מגי וקייט דוידססון
Maggie and Keith Davison
הובאה דוגמא משכנעת, אותי לפחות, של מתקן מדידת זמן. האתר מציג תמונות מרהיבות ותיאורים קצרים של מגליטים מספרד, צרפת, האיים הבריטים ועוד.
הם צילמו את המקדשים הניאוליטים באי מלטה בשם .Mnajdra הכניסה לאחד המקדשים (מקדש מס. 2) שימשה כשעון שמש לקביעת עונות השנה ראו: http://www.megalithics.com/europe/malta/mnajdra/mnajdra2/mnj2main.htm
בפרק הדן בלוח השמש
solar calendar) )
תמצאו תיאור והדגמה של המתקן. כל בוקר קרן שמש נכנסת דרך פתח המקדש ומאירה מקום אחר. פעמיים בשנה- ביום הקצר של החורף, וביום הארוך בקיץ- קרן האור מאירה אחת משתי המצבות הממוקמות בשני קצוות הכניסה. ביום השיוויון קרן השמש חודרת ישר עד למזבח הנמצא בחלק האחורי של המבנה.



מלטה מקדש מנג'דרה
mnajdra temple
קרן שמש חודרת בפתח המקדש ביום השוויון של השנה

גלגל רפאים

במרכז הגולן נמצא עיגול אבנים גדול מאוד ( קוטר של כ157 מ') המכונה גלגל רפאים (רוג'ום אל הירי).
תמונת CC מויקיפדיה ערך "גלגל רפאים"



גלגל רפאים מהאוויר




תוכנית האתר – הקו השחור בתוכנית מציין כניסת קרן שמש ביום הקצר וביום הארוך בכל שנה


תאריכו המדויק של המבנה לא ידוע בבירור החוקרים משייכים את המבנה לתקופה הכלכוליתית עד הכנענית בין האלף החמישי לאלף השני לפנה"ס. בן גילם של עיגולי אבנים באירופה כמו כמו סטונהנג'
Stonhenge
או אבבורי
אין איש יודע מה תפקידו של המבנה, חוקרים מעלים מספר השערות: מקום פולחן, התכנסויות שבטיות מבנה לקביעות אסטרונומיות. בנוסף לכך חוקר גיאוביאולוגיה, ריצ'ארד בן ישי, שואל "למה שאנשים יעשו דבר שכזה?" ברור כי הייתה זו עבודה רבה וקשה, עבודת כפיים שנמשכה לאורך זמן רב, ונעשתה על ידי אנשים רבים".
ברור שבעבודת המתחם הושקעה עבודה רבה וקשה, שנעשתה בידי העובדים ללא סיוע של מכונות או של מכשירים משוכללים. למנהיגי קבוצות הבונים היתה מטרה מוגדרת וחשובה. בן ישי טוען שבמקום מרוכזת אנרגיה מיוחדת המשמשת לריפוי. אין אני יודע כמעט דבר על גיאוביאולוגיה, ואם יש מביניכם היכולים להסביר את הנושא אשמח לשמוע ולפרסם את דבריכם.

סיכום ביניים

מנהיגי שבטי הציידים-לוקטים וראשי החברה החקלאית היו מודעים יותר ממנהיגי ההווה לטבע עצמם. זאת לדעתי הסיבה לבניית מגליטים ולהמצאת הטכסים הדתיים הקשורים בהם. מפעלי הבנייה סייעו להתגבשות הקהילה ולהתגברות על הטבע הכפול של האדם. טבע הגורם לתחרות ולסיכסוכים המחבלים בסיכויי השרדות החברה.

תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

היי גרשון,
ריצ'רד בן-ישי ואני נפגשנו לפני מספר שנים, בנו חבר טוב שלי.
ריצ'רד הסביר לי מהי גיאוביולוגיה ומהי עבודתו, אנסה להסביר זאת לפי הבנתי כמובן.
גיאו=אדמה, ביו=חיים, לוגיה=תורה.
אדם העוסק בגיאוביולוגיה חוקר באילו דרכים משפיע כדור הארץ על החיים בו. כאשר פגשתי את ריצ'רד בפעם האחרונה הוא סיפר לי שהוא מחפש אחר זרמי מי תהום שכאשר האנרגיה הרדיו-אקטיבית מהחלל מגיע לכדור הארץ, היא חודרת עד לאותם מים ובמקום להמשיך לעבר מרכז כדור הארץ, היא עולה חזרה ופוגעת בנו. מה שהוא עשה היא למצוא את אותם "נחלים תת-קרקעיים" והזזת האנרגיה שלהם לנקודה אחרת שבה לא תהיה פגיעה בכל חי.
ריצ'רד סיפר לי גם שבעבר היו בונים מבנים (מבני דת) לפי זרמים תת-קרקעיים ואנרגיות שעוברות מתחת לאדמה, כך שאנרגיה שעוברת תחת המבנה מותמרת לאנרגיה טהוורה ונקייה.
יש לו אתר אינטרנט http://www.geobiology.co.il/
שם בוודאי ניתן ללמוד יותר על הגישה הזו