כל אתר עתיק טומן בחובו סודות רבים, ומכאן נובעת ההתרגשות שאחזה בי כל פעם לפני תחילת חפירה חדשה. כך התרחש בשנת 1971. בקיץ של אותה שנה נשלחתי לחפור שטח חולי חסר כל ייחוד ליד הגן הפרסי (המקדש הבהאי בעכו). טרקטור שחפר בחול חשף כמה כלי חרס ומתכת עתיקים. חודש של עבודת חפירה הביא לתוצאות בלתי צפויות: כמה סנטימטר מתחת לפני החול נתגלו שבעה קברים, בהם שלדים של מספר אנשים מבוגרים וילד. התצלום הדהוי מראה את אנשי צוות החפירה מסתכלים בהשתאות ברגע חשיפת אחד הממצאים (איור 1).

התוכנית והחתך מאחד הקברים (איור 2) מדגימים את שיטת הקבורה. הגופות הונחו בבור של כשלושה מטר אורך, מטר וחצי רוחב ועומק של כשני מטר ללא כל בניה או ציון. צורת קבורה בהחלט לא מקובלת.

איור 1.- קבוצת החופרים סביב אחד הקברים. ברקע הגדר של המקדש הבהאי בעכו

המקובל היה לקבור בבתי עלמין, בהם יש קברים בנויים שעליהם ציון כלשהו. או לקבור במערה משפחתית, כל קבר על פי מעמדו של הנקבר. ומכאן המסקנה שקברי הגן הפרסי נעשו בחיפזון על ידי עוברי אורך שפקד אותם אסון. החפצים האישיים כמו כלי נשק, טבעות וחותמות הונחו ליד הגופות. קערות ובקבוקי חרס נמצאו סביב. ובמפלס גבוה יותר נמצאו קנקנים גדולים. בחיי יום-יום הקנקנים שימשו לאגירת שמן או יין או מזון אחר.

ליד הקברים נמצא שטח ובו שרידי פחמים, נוכל לשער שהאבלים קיימו טכס קבורה שכלל שימוש באש, כגון סעודה או העלאת קורבנות. גם טכס זה מקובל בחברות רבות.

סידור הממצאים מדגיש שמדובר בקבורה מסודרת שנעשתה על פי המנהג המקובל לקהילה. האסון פקד אנשים אלה הרחק מהבית בנסיבות מיוחדות.

איור 2 - תוכנית וחתך של אחד הקברים

הזמן

מתי נעשו הקברים? על פי כלי המנחה הם שייכים לתקופת אל עמרנה. אל עמרנה היתה בירתו החדשה של פרעה אח'נאתון. בארמון המלך נמצא גנזך מכתבים הידועים בשם מכתבי אל-עמרנה, בהם התכתבות בין מצריים לבין ערים ומדינות של האיזור. בהם מכתב שתויק במספר 8EA עליו אדון בהמשך.

כלי החרס מקורם באיי יוון, בקפריסין ובתוצרת מקומית. אחד הכלים היפים הוא גביע מהודר בסגנון מיקני (המכונה קליקס - איור 3). מהאי השכן קפריסין נמצא בקבוק (המכונה בלביל - איור 4). בין החפצים האישיים נתגלו טבעות בסגנון מצרי (איור 5), חותמות גליל שמקורם במיתני (איור 6), מראת ברונזה בסיגנון מצרי (איור 7) שהיא חפץ נדיר למדי.

איור 3 קיליקס מיקני מהודרת

איור 4 - בקבוק מיובא מקפדיסין

טבעת וחותם גליל מציגים חפצים אישיים של הנקברים. הראשונה היא טבעת זהב (איור 5), ובה עיטור מסוגנן של האלה המצרית חתחור. החפץ השני הוא חותמת גליל (איור 6) עשויה מטיט שחור. חותמות מסוג זה מקורן במיתני.

איור 5 – טבעת זהב מצרית

איור 6 – חותם גליל עשוי המטיט שחורה מקורו במיתני

מראת ברונזה מתקופה זו היא חפץ נדיר. המראה עשויה שני חלקים, החלק העליון גלגל וידית. במקרה הזה הידית עשויה בדמות אישה. יד ימין מתוחה לאורך הגוף, יד שמאל מונחת על החזה. מעל ראשה שני עלים, אולי פרח לוטוס מסוגנן. הימצאות מראה בקבר מצביעה על אדם עשיר ובעל מעמד בחברה.

איור 7. - מראה מברונזה בסגנון מצרי

על שלדי הגופות בצד ימין (מס. 100 בתוכנית) הונח תלת קלשון עשוי ברונזה (איור 8). הכלי אינו כשיר לשימוש מעשי, הוא שימש כנס שנישא בטכסים. גם ממצא זה מצביע על מעמדו הרם של הנקבר.

איור 8. - תלת קילשון עשוי ברונזה

בשלושה מהקברים נמצאה סדרה של 70 אבני משקל (איור 9). אלה שימשו לשקילת זהב וכסף. הם שייכים ליחידות המשקל המקובלות במצרים ובמזרח התיכון. ברור שהעובדה שאנשים אלה היו הזקוקים למספר רב כל כך של משקלות מעידה על היותם סוחרים.

איור 9 - משקלות אבן לשקילת זהב וכסף – שלושת המשקלות מימיו מאבן המטיט שחורה

אבני המשקל והחפצים המיובאים ממצרים מארצות סוריה והים התיכון מעידים על כך שהנקברים היו חלק משיירת סוחרים שעשתה דרכה בדרך הים. נראה שהם הותקפו וכמה מאנשי השיירה נהרגו. הנותרים קברו את מתיהם בחול והמשיכו בדרכם. על פי הממצא התקרית אירעה בזמנו של פרעה אח'נתון. אחת החותמות וחרוז נשאו את שמו של אמנחוטפ ה III קודמו של אח'נתון ששלט במצרים באמצע המאה ה 18 לפנה"ס.

כלי הנשק

כלי הנשק כוללים פגיונות, ראש חנית וכמה עשרות ראשי חיצים, כולם עשויים ברונזה. יתכן מאוד שהפגיונות וראשי החיצים נעשו במצרים. אין זה מפתיע: אנשי השיירה, בהיותם סוחרים, קנו את כלי נשקם מהמעצמה של הזמן: מצרים.

הפגיונות הם באורך של 30 עד 40 ס"מ, נשק ששימש להגנה אישית. ראשי החיצים אורכם בין 8 ל16 ס"מ. על אחד החיצים נחרט הירוגליף מצרי (איור 11).

איור 10 – ציור ותצלום של חרבות ברונזה, טיפוס מצוי בין כלי הנשק המצריים של המאות 15-14 לפה"ס

איור 11 – ראשי חיצים מברונזה – על אחד מהם הירוגליף מצרי

ההפתעה האחרונה התרחשה לפני מספר ימים. בחפשי חומר נוסף על הגן הפרסי נתקלתי במאמר שכותרתו רציחת הסוחרים ליד עכו".

Barry M Gittlen The Murders of the Merchants Near Akko

המחבר ד"ר ברי גיטלן, הוא ארכיאולוג חוקר שידוע ממחקריו ומחפירותיו בארץ בתל גזר, מגידו, תל ג'מה, תל סרעה ובאר רסיסים. במאמר זה הוא מביא רעיון מסקרן: הצעה לקשור את הקברים מהגן הפרסי באחד ממכתבי אל אמרנה(איור 12)

איור 11 - דוגמת לוח טין של אחד ממכתבי אל אמרנה

איור 12 - תעתיק של מכתב
8EA

המכתב.נשלח לפרעה אח'נתון ובו תלונה מבורנבוריאש, מלך מיתני, על תקיפה שוד ורצח של אחת משיירותיו. המלך מאשים במעשה שנים מאנשי עכו ומבקש מפרעה אחנ'תון לנקום את מותם של נתיניו. האם יתכן שהקברים שנחפרו על ידינו הם של הנרצחים מאותה שיירה?. יתכן, על כל פנים ידוע שבאותה תקופה שיירות סוחרים רבות הותקפו ונשדדו. החידה תשאר חידה, אך שוד ורצח שיירות סוחרים היה מעשה שכיח בכנען של המאה ה15-14 לפנה"ס.

איור 13.- ערי האיזור במאה ה14 לפה"ס בין מצרים למיתני

במפה מצוינות ממלכת מיתני בצפון ומצרים בדרום, ביניהם הערים הכנעניות בהן עברה דרך הים ובה מצוינת עכו צפונית למפרץ חיפה. האי בשם אלישה הוא קפריסין של ימינו.

אוטזי איש השלג

הדוגמה השניה באה מהרי האלפים. זוג מטיילים: אריקה ואלמוט סימון

Erika and Helmut Simon) )

טיילו באיזור הגבול בין איטליה לאוסטריה. ב 19 בספטמבר 1991 הם ירדו במורדות ההר. בעוברם בעמק של קרחון בשם אוטזטל

(Ötztal)

נתקלו במחזה בלתי צפוי: גופת אדם קבורה בחלקה בשלג. בני הזוג מיהרו למקום יישוב קרוב והודיעו על כך לשלטונות האוסטריים. אלה מיהרו לשלוח משלחת מחלצים. לאחר מאמצים שערכו כמה ימים הצליחו אנשי היחידה לחלץ את הגופה ולהעבירה למכון הפטולוגי של אינסברוק

( (Innsbruck

אוסטריה. שרידי הגופה היו שמורים היטב. לא פלא שהחוקרים חשדו במעשה פלילי או תאונה שהתרחשו בעבר הקרוב.

גופת האיש כפי שנמצאה קבורה בקרח על ידי הזוג סימון

http://en.wikipedia.org/wiki/File:OetzitheIceman-glacier-199109b.jpg

בדיקת הביגוד וציודו של האיש לא תאמו אדם בן ימינו. לזירה הובא ארכיאולוג, פרופסור קונרד ספינדלר (Konrad Spindler)

מהמכון להיסטוריה עתיקה של אינסברוק

(Institute of Early History in Innsbruck-Austria)

על פי הממצאים שנגלו לפניו הוא קבע שהאיש הטמון בשלג חיי לפני כחמשת אלפים שנה, בתקופה המכונה באירופה התקופה הכאלכוליטית. כמובן שהידיעה הגיעה במהירות לאוזני עתונאים וזכתה, ועדיין זוכה, לכיסוי נרחב . אחד העתונאים נתן לגופה כינוי חיבה אוטזי איש השלג

((Oetzi the iceman .

כמה ימי חפירה סביב המקום בו שכבה הגופה העלו ממצאים נוספים.

מדוע התגלית מיוחדת כל כך? יש לכך מספר סיבות: הראשונה היא העובדה שאדם מתקופה קדומה כל כך נשתמר עד ימינו בשלמותו, דבר המאפשר לחוקרים ללמוד פרטים רבים שלא ניתן היה לחקור משרידי עצמות.

מדוע השתמר טוב כל כך?

אוטזי נפל אל מותו במקום בו נתגלה, כניראה בסוף הקיץ, מייד כוסה בשלג שגרם לתהליך של חניטה טבעית. יד המקרה שמרה על גופו, עורו, ואבריו הפנימיים. גם בגדיו וכל החומר האורגני שנשא איתו נשתמרו היטב. התגלית איפשרה הצצה נדירה על אדם שחיי בראשיתה של תקופת הברונזה המכונה התקופה הכלכוליטית.

בבדיקה הפתולוגית נתגלו שרידי ארוחתו האחרונה. הארוחה כללה פרות בר, פטריות וחיטה תרבותית. החיטה בושלה כניראה על אש פתוחה, ועל כך מעידים שרידי פחמים.

הפתולוגים גילו על עורו סימנים של קעקועים. בדיקת מעבדה מדוקדת הוכיחה שעל גופו נמרחו פסים עשויים פחם. המענין, כך לפי הדו"ח המדעי, הוא כי הקעקועים נעשו בחלקי הגוף שסבלו מארטריטיס, ובמקומות בהם נמצאו עצמות שבורות. נראה שהאדם הכלכוליטי באירופה האמין בטיפול שהיום היינו מכנים רפואה לא קונבנציאונלית. בכיסו נמצאה פטריה

Piptoporus betulinus))

פטריה המכילה חומר המפיג את העייפות ומרגיע. הפטריה היא בעלת תכונות אנטיביוטיות ועוצרת דם. לעיסת הפטריה עשויה להקל על כאבים עזים, שיש לשער כי תקפו את האיש בגלל הארטריטיס והשברים בעצמותיו.

שנים לאחר התגלית כמה מדענים ערכו סדרת צילומי רנטגן נוספים. תקוע בעורפו של אוטזי נתגלה חץ מאבן. חלק מהחוקרים סבורים שהחץ גרם לדימום שנמשך מספר שעות והביא למותו. בידו נתגלה חתך עמוק שגם הוא נגרם לפני מותו. החוקרים קבעו שאוטזי איש השלג נהרג או נרצח במאבק אלים.

לאיש היה כל הציוד הדרוש לשהיה ממושכת באקלים קר. הוא לבש מעיל עשוי פיסות עור ופרוה, תפור על מידתו, על ראשו חבש כובע פרווה ונעליו היו מרופדות בסיבי צמח ששמרו על חום גופו (ראה שיחזור). אוטזי היה מצויד בכל האביזרים הנחוצים לשהיה ממושכת בהר. בין כליו היו סכין אבן, מכשיר להדלקת מדורה, וסיבי פטריה המשמשים לההדלקת הלהבה הראשונה. האיש היה מצויד בגרזן יד עשוי נחושת קשור לידית עץ. הגרזן היה מיועד לכריתת ענפי עצים. גרזן שלם הוא ממצא נדיר. כמו כן היו לו כמה עצמות מחודדות. בתיק התלוי על כתפו היו מספר ראשי חיצים מצור וחבלים להכנת קשת. לידו נמצא רצועת עץ להתקנת הקשת שאותה לא הספיק לסיים לפני מותו.

סכין אבן עם ידית העץ והנדן לנשיאתו

גרזן נחושת עם ידית עץ

שני חיצים עם מוט העץ ראש החץ והחלק האחורי מקרוב

על פי לבושו וציודו אוטזי היה רועה צאן, הוא עלה בקיץ לאזורים הגבוהים של ההר וירד בחורף ליישובו שבאחד העמקים, כניראה באיזור השייך היום לאיטליה.

שיחזור ראשו ובגדיו של אוטזי מוצג במוזיום בלסטה צרפת

צרפת (http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Mann_vom_Hauslabjoch_(Museum_B%C3%A9lesta).jpg

http://www.flickr.com/photos/33276044@N03/3123435796/

http://www.flickr.com/search/?q=oetzi&w=33276044%40N03

אוטזי מוצג במוזיאון בעיר בולזנו שבצפון איטליה

Bolzano South Tyrol Museum of Archaeology

המוזיאום הוקם במיוחד על מנת להחזיק את גופו, ולהציג את הכלים והחפצים שנשא איתו.

רכושם של אנשי השיירה שנקברה ליד הגן הפרסי נמצאים קרוב יותר: במוזיאון ישראל בירושלים. לפני כמה שנים הם היו מוצגים באגף לארכיאולוגיה, איני יודע אם הם עדיין מוצגים שם או הועברו לשינה עמוקה במחסנים.

האדם הנבון נלחם בבני מינו

שתי הפרשיות, זו שהתרחשה ליד הגן הפרסי בסביבת עכו, וזו שהביא למותו של אוטזי בהרי האלפים, ענינן רצח אדם בידי אדם. יש שיטענו שנושא זה אינו חלק מהמחקר הארכיאולוגי העוסק אך ורק ביצירות האדם מימי קדם. אישית אני לא יכול להתעלם מהעובדה שבכל חפירה ארכיאולוגית נמצאו עדויות להתנהגות ההרסנית של האדם. רצח, שוד, הרס יישובים. סימנים לכך מופיעים כמעט בכל חפירה ארכיאולוגית. הם תועדו על ידי מלכים ושליטים בתבליטים, תמונות, במכתבים ותעודות לרוב. מעשי התוקפנות של חברנו האדם הנבון לא פסחו על תרבויות ועמים, ונעשו בכל תקופה ובכל מקום בעולם.

כלי הנשק הראשונים נעשו מאבן ומעץ, כמו החיצים של אוטזי איש השלג. הם הלכו והשתכללו וראשם נעשה מברונזה, כפי שנעשו החיצים שנמצאו בגן הפרסי. התהליך ארוך, כל המצאה טכנולוגית לרווחת האדם נוצלה ליצירת כלי נשק המגיעים למרחקים גדולים יותר, ומסוגלים להשמיד רכוש ואדם בכמויות גדלות יותר. הממצאים הארכיאולוגים מראים את כיוון ההתפתחות המגיעה היום לממדים המפלצתיים של כלי הנשק היכולים להשמיד את העולם ה"תרבותי" כולו. מדינות השקיעו ומשקיעות בחימוש אחוז ניכר מתקציבן השנתי. האם פיתוח זה הכרחי?. שאלה של איש נאיבי כמוני המבקש לדעת מה הסיבה להרס עצמי של האדם. התשובה יכולה להיות: אין ברירה כל אדם וכל מדינה חייבים להגן על עצמם. ויש גם תשובות אחרות.

אם נשאל מה הניע את שודדי עכו לתקוף שיירת סוחרים שעברה בקירבתה התשובה ברורה תאות בצע, הסוחרים נשאו איתם כסף וזהב, ולמתקיפים היה כנראה קל לבצע את זממם. קיבלנו שרשרת אין סופית של רציחות.

גם אוטצי איש השלג נהרג או נרצח במאבק אלים. מאבק בין רועים על כבוד או מאבק בין לאומים שונים. או נקם על כבוד המשפחה. קיימות מאות סיבות לפתוח במאבקים אלימים בין אנשים, והם מסתיימים ברצח או הריגה תלוי בהגדרה המשפטית. האם זה היה הכרחי? לנו אין חומר לשפוט את מעשי העבר. אבל אנחנו יכולים להביע דעה על מעשי ההווה. האם שוד ורצח הם מחויבי המציאות? האם כל חילוקי הדעות בין אנשים ואומות חייבים להסתיים במאבק אלים או במלחמה- שאלה למחשבה עליה נחזור עוד פעמים רבות בהמשך.

צד נעים יותר של יצירתיות האדם הנבון הם מעשי בנייה. בהמשך אני מבקש להציג תופעה מיוחדת במינה וקשה להסבר: בניית מגליטים.

האדם הנבון בונה מגליטים

חבורות הנודדים חיו בקבוצות קטנות של כמה משפחות, אלה שעברו להתפרנס מחקלאות ייסדו כפרים קטנים.. בגדיהם נעשו בעיקר מעורות של בעלי חיים. הדלקת האש נעשתה בעזרת מכשיר פשוט כפי שתיארתי בפרק על ביות האש. כלי העבודה של ראשית החקלאות ברחבי העולם. עיקרם היו כלי אבן: גרזנים, סכינים, מגרדים, ראשי חיצים וראשי חניתות. הם ידעו לבנות נולי אריגה ולארוג שטיחים. עם המצאת החקלאות נעשו המצאות הרות גורל: המצאת הקדרות והתכת מתכות. מדוע אני מכנה המצאות אלה הרות גורל?. המצאת הקדרות איפשר אגירת מזון בכמויות גדולות ובכך לקיים אוכלוסיות של מאות, אלפים ואף מאות אלפים. המצאת התכת המתכות היוותה שינוי מהפכני של הטכנולוגיה. בגרזנים בעלי ראש ברונזה ניתן לכרות עצים גדולים ואיתם לבנות מבנים גדולים. כמו כן להכין מחרשות עם ראש מתכת שחודרות עמוק לקרקע ומביאות ליעול כמות התוצרת החקלאית.

אדם זה המצויד בכלי עבודה כל כך פשוטים הצליח לבנות מבנים מגליטיים: מנהירים

(MENHIR),

דולמנים

(DOLMEN)

ועיגולי אבן ענקיים. לא פלא שיש רבים שאינם מאמינים שהאדם מסוף תקופת האבן או מראשית המצאת החקלאות הצליח לחצוב אבן בגובה 20 מטר ולהעבירה מספר קילומטרים למקום ייצובה. או לבנות דולמן המורכב מכמה אבנים בעלות משקל של מאות קילוגרם. הרוצה בכך יכול לעיין בערכים

stone circle Menhir Dolmen

ולקבל מושג על הנושא.

תופעת בניית מגליטיים בתקופות שבהן כל כלי העבודה היו כלי אבן או גרזני ברונזה קטנים מדהימה. חוקרים עשו ניסיונות לשחזר את חציבת האבנים והעברתם למרחק, על כך אספר במאמר הבא.